מעל 1000 טורים יש לי במגירה, אני אוהב לכתוב וזורק אותם שם. חלק גדול מהם אני מפרסם וחלק אני מעדיף לשמור לעצמי. את אלה שאני שומר לעצמי אני משאיר למשפחה שלי בלבד ויש לי הרגשה שהמשפחה שלי מאוד תתענג ממה שכתבתי עליהם. אומרים שייחוס משפחתי זה כמו גזר, החלק הטוב נשאר מתחת לאדמה. הייחוס שלי אמנם חי חמסה חמסה אבל מי שבאמת הרביץ לי תורה בחיים וגידל אותי הן הסבתות שלי. אין ספק שמי שמכיר אותי יודע שהמשפחה אצלי זה ערך עליון. בחיים לא רבנו (אני תמיד אומר כששני אחים רבים המנצח תמיד מפסיד) ובחיים לא היה שם ברוגז. היו ויכוחים פה ושם, אתם יודעים, בכל בית יש בית שימוש תרתי משמע. נולדתי בן יחיד לארבע בנות ואין לכם מושג כמה מאושר הייתי, היו גם חסרונות מן הסתם כמו לדוגמא: אי אפשר להשאיל בגדים מאחיות, חוץ מפעם אחת בפורים שהתחפשתי לספרדייה.
גדלתי במגדל העמק, נולדתי אמנם בברזילי אשקלון, אממה, בגלל שכל המשפחה של אבא שלי גרו במגדל העמק עברנו לשם. אבי שיחיה נשוי בשנית לאלמנה שחלק מבני משפחתה נהרגו בפיגוע ושני ילדים, בן ובת ניצלו. עם הזמן נולדו להם תאומים מקסימים מה שהקפיץ את מספר הנפשות ל 11, תתארו לכם שבבית של 70 מ"ר התקבצו כל בני משפחתי ומעולם לא היה לי חדר, תמיד ישנתי בסלון ועד היום אני לא מצליח לישון בחדר השינה המרווח שלי. עם הזמן התחתנתי ונולדה לי עמית בתי היחידה והיקרה. אחרי 5 שנים של נישואין התגרשתי ועברתי לגור באשדוד. לסיום המשפחה שלי היא כל עולמי אבל יש לי עולם נוסף שקוראים לו עמית קריספין ועל זה ארחיב בטור הבא. תזכו למצוות
