העולם במה, הליהוק לא משהו ואת זה אמר שייקספיר. עד כאן הכל סבבה. בתכלס מאוד רציתי להיות שחקן יותר מכל דבר אחר בחיים ואז אותו ליהוק ששיקספייר דיבר עליו לא בא לי בטוב והחלטתי שעדיף במקום לבזבז שכר לימוד על לימודי משחק אני אתחיל להסתלבט ולשחק באנשים. נשבע לכם שזה כיף לא נורמלי אני די מבסוט מהרעיון של לשחק באנשים. במרוקאית אומרים "תהבל תרבח" ובתרגום חופשי למי שלא הבין "תשתגע תרוויח" שזה אומר כדי להצליח לפעמים בחיים צריך לשחק אותה המשוגע. וואי וואי כמה דרמות עברתי בחיים האלה בעל כורחי ואין לכם מושג כמה פעמים עבדתי על אנשים סתם בשביל הכיף. החיים הם מתנה שקיבלנו בחינם ועד שאחזיר את המפתחות למי שצריך אני רוצה להמשיך ולהשתעשע. בדבר אחד אני מבואס שבמשך כל שנות חיי באשדוד אין לי שום חבר שאיתו הייתי רוצה לצאת לקרב ולאוו דווקא בגלל המשיכה שלי לבנות.

בעיר הולדתי מגדל העמק למשל יש לי חברי ילדות מכל מיני צבעים אממה בגלל המרחק ויתרתי גם עליהם. שאלו אותי קריספין למה ככה? למה בלי חברים? לא טוב היות אדם לבדו ובלה בלה. ולי תמיד אחרי שאלה שכזו יש אנקדוטה שמנחה אותי כל הזמן שבמידה ואתם פוגשים זאב בודד לא משנה מה הוא יגיד לכם, הוא לא כזה מפני שהוא נהנה מהבדידות הוא כזה מפני שבעבר כבר ניסה להשתלב באותה חברה אבל אנשים ממשיכים לאכזב אותו. מלא אכזבו אותי אבל אני לא תוקע את עצמי באכזבות ומיילל, אני עובר הלאה לשטות הבאה. לכל אחד בחיים יש מחליף צריך לחפש ולא לשכוח לשחק את המשחק אפילו שהליהוק לא משהו. תגידו אתם עדיין רוצים להיות חברים שלי? עזבו אני אעבוד גם עליכם.
תזכו למצוות
מאת אורי קריספין
מחשבה 1 על “״העולם במה, הליהוק לא משהו״”
אוהבת את הכתיבה החכמה שלך.