חלומו של אבי לראות אותי חובש כיפה ומתפלל שלוש תפילות ביום ולומד תורה ככתוב״ והגית בו יומם ולילה״. ביסודי למדתי בבית ספר דתי וחבשתי לי כיפה. הייתי צמוד לרבי יעיש יד ביד ולכל תפילה ושיעורי תורה הייתי הולך ״ברגש״ (ראשי תיבות-ברד, רוח, גשם, שלג).
מעבר להתרגשות בללכת לבית אלוהים עם מורי ורבי ההליכה איתו הייתה זכות ממעלה ראשונה. למדתי טעמי מקרא וכמעט בכל שבת הייתי עולה להפטרה. ובגלל רצונו של אבי לרשת את קולו למדתי ממנו קצת פיוטים. הייתי מאוד קרוב לדת ואף נרשמתי לישיבת ערב וצעקתי בלילות – תורה צוה לנו משה. שברקע המורה מחזיק קרמבו ביד ומבקש לכולם להוציא את הגרון בשביל קרמבו. ומה לא עושים בשביל קרמבו. אמנם יצאתי צרוד מכל שיעורי התורה אממה גיליתי את אוצרי התורה. בסיכומו של דבר אברך לא יצאתי וגם לא רב וכל מה שרכשתי שמרתי לעצמי.
עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם בנאמנות. אחד הנסיונות הקשים שאיתם התמודד אברהם אבינו מוזכרים בפרשת השבוע לך.
״ויאמר ה׳ אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך״. בתכלס אני לא כאן כדי לפרשן כי באמת קטונתי למרות שבפרקי אבות מצויין הפסוק ״שבעים פנים לתורה״ הכוונה היא שאת התורה אפשר לפרש בשבעים פירושים כל אחד והאינטרפטציה שלו.
בזמן שאבא שוכב אני מקריא לו את פרשת השבוע (ואני מבקש לא לבוא בטענות למה הפוסט עלה בשבת ככתוב ״איש באמונתו יחיה) ואני מוסיף קצת טעמים וניגון בדיוק כמו שאבא אוהב. עוד סיפרתי לאבי שכולם פה ובכלל מברכים אותו והוא מודה לכולם על כך ומברך את כולם וכשרבי יעיש מברך זה עובד.
יאללה הגיע הזמן הפטרת לך לך – למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מה׳ ומאלהי משפטי יעבור. שבת שלום תזכו למצוות.
