אין לי מושג אם אני בדרך להיות טיפוס ביתי מובהק אבל לאחרונה אני מפתח הרגלים שכן, זה בא לידי ביטוי בקניות שלי, רוצה לומר אין יותר שוקולדים, חטיפים וסוכריות. מעכשיו זה מתחלף לטובת תבלינים, קטניות וכל מיני ירקות שבחיים לא חשבתי לקנות קרי "דלורית, קישואים, בטטה, כרישה וכו'. מי שמכיר אותי מודע לעובדה שאני טיפוס של בית, לא אוהב לבלות למרות שנוצרה לי תדמית של כן, נו טוב 20 שנה בחיי הלילה איך לא תהיה עלי סטיגמה שכזו. אבל עם הזמן למדתי שלא מעניין מה אחרים חושבים עלי, חשוב לי מה אני חושב עלי ואיך אני מקבל את עצמי לטוב ולרע. השבוע החלטתי שאני משדרג את המטבח שלי בכל מיני אביזרים שיחזקו יותר את המעמד שלי בדירתי ונסעתי לאיקאה. כן, איקאה הוא אחד ממקומות הבילוי האהובים עלי. אני הכי אוהב לנסוע לשם לבד, בלי פרטנרים ובלי נדוניות, רק אני והשקית הצהובה.
בכניסה לאיקאה תמיד יש את המוצרים הזולים הקטנים האלה שאין מצב בחיים לחזור הביתה בלעדיהם, זה מתחיל באריזת נרות ריחניים, פרחים בודדים וכל מיני עציצים שיש אותם בכל בית. היתרון בללכת לבד לאיקאה בלי אישה כמובן הוא שאת כל ההחלטות אתה לוקח לבד, אם לקנות או לא הכול תלוי רק בך. סתם יצא לי לעקוב אחרי זוג שערך קניות במקום, נכנסנו ביחד ולקחנו את אותה שקית צהובה ביחד. השקית שלי הייתה מלאה ושלהם הייתה ריקה. הם מתווכחים מה לקנות היא אומרת לא והוא אומר כן וככה לאורך כל המסלול הם פשוט לא קנו כלום ורק מתווכחים. אני בניגוד אליהם יצאתי עם שקית מלאה בכל טוב בלי ויכוח ובלי שום מריבות, כל מה שאורי רצה היה בשקית. מה אני אגיד לכם, כשאני לבד לא רק שאני הולך מהר יותר אני גם מחליט טוב יותר.
