מלאי הסיפורים שלי הוא עצום, ספרים אמנם לא קראתי אבל סיפורים אין לי שום בעיה לשמוע. קמצנים אני שונא נקודה. לא יכול להיות בחברה של קמצנים ובטח לא בחברה של קמצניות, אומרים שקמצנות היא גם סוג של הכנסה ולא בא לי שבסביבה שלי מישהו יבנה בית על גבי. מספרים על צדיק שגר בעיר הגדולה, אותו צדיק נהג מידי שישי לקחת את הכרכרה שלו עם סוסו האהוב להסתובב בין הכפרים שמסביב ולקיים מצוות ללא תמורה. כסופר סת"ם, כמוהל ואפילו להשלים מניין. באחד מימי שישי לא שם לב הצדיק ששבת נכנסת וכדי לא לחלל את השבת ביקש מראש הכפר להתארח באחד הבתים, שמח ראש הכפר על אירוח הצדיק אבל רק עדכן אותו שבכפר יש רשימת תושבים שמארחים כל אחד בתורו, פתח את ספר המארחים וראה כי הגיע תורו של יחזקאל הקמצן.
הם הלכו ביחד לביתו של הקמצן, פתח יחזקאל את הדלת והבין שהגיע תורו לארח. רץ הקמצן לאשתו שבמטבח ואמר לה שהצדיק מתארח לשבת ושלא תזכיר את הדג הגדול והטעים שהיא הכינה לשבת בפניו, הוא מיד רץ לשוק לארגן לו משהו לשישי, הגיע לשוק והכל היה סגור חוץ ממוכר דגים שבבריכה שלו נשארו 3 דגים שדופים ורקובים נתן המוכר את הדגים לקמצן בחינם. חזר הקמצן לאישתו אמר לה ׳קחי זה מה שהצדיק יאכל הערב ושום מילה על הדג הגדול שלנו׳. חוזרים מהתפילה ויושבים לארוחת שישי מגישה האישה את שלושת הדגים השדופים לצדיק, לקח הצדיק את הדגים הריח אותם קירב אחד אחד לאוזנו ולפיו ולא אכל. שאל אותו הקמצן ׳מה באת לעשות לנו כאן כשפים?׳ ענה לו שלכל דג יש את הסיפור שלו: דג אחד אמר שהוא נלכד ברשת, השני סיפר שהוא נלכד בחכה,שאל אותו ומה ענה הדג השלישי? ענה לו הצדיק את זה תצטרך לשאול את אמא שלו, נו, הדג הגדול שנמצא שם במטבח.
